מפעם לפעם אני משתפת על מאומנת שעשתה פריצת דרך גדולה והשאירה בי רושם עצום.
לפני שבוע שוחחתי איתה ושאלתי לרשותה לשתף את הסיפור שלה.
היא פנתה אליי דרך כתבה שנעשתה עמי על אובדן ההריון הפרטי שלי לפני 15 שנה.
משהוא בכתבה שעשו עליי, דיבר אליה ונגע בה. היא שיתפה שעברה אובדן הריון בחודש תשיעי. הריון יקר, הריון שלאחר טיפולי פוריות מייסרים וקשים.
היא סיפרה שהיא נמצאת בטיפול פסיכולוגי, אך שזה אינו משחרר אותה מהכאב העצום שהיא חשה.
אישה שאיבדה את עוברה, מרגישה כאב רגשי עצום שהופך ממש לכאב פיזי, ישנה תחושת ריקנות, תחושה של רגשות אשם על אובדן העובר. ישנה תחושת בדידות רבה (על אף שהינך מוקפת בחברים ומשפחה). תחושה שאף אחד אינו באמת מבין ויודע עם מה את מתמודדת.
כשנפגשנו בפעם הראשונה, והבטחתי לה שתהיה אמא, היה נראה שהיא ספקנית לגבי הבטחתי.
למודת אכזבות ותסכולים, היא החליטה לצאת עימי לדרך.
התחלנו לשוחח על שינוי ראיית העולם, על מהי אמונה וכיצד משמרים אותה, גם כשהמציאות קשה מנשוא, שוחחנו על יצירת מציאות שבה יש נוצר הריון בצורה זורמת ומהירה, הריון תקין, מלא שמחה ואושר, הריון שאמור להיות חרדתי ביותר, אבל במקום הוא ממלא, זורם וקליל.
היא דמיינה, ויצרה, הקשיבה והתמסרה.
עשתה שיעורי בית למופת והסכימה לשתף פעולה עם כל מה שהתבקשה לעשות.
לפני שבועיים הגיע התאריך המיוחל והיא ילדה בשעה טובה.
המציאות התממשה בצורה בלתי רגילה.
ההריון היה ברובו תקין, זורם ואפילו החרדות, איכשהוא לא השתלטו. והיא אמא!!!!!
אני מאמנת שנים רבות וזאת לא הפעם הראשונה עבורי שאני זוכה לתוצאה כל כך מדהימה, ובכל זאת אני כל כולי מתרגשת ונפעמת מכוחה של המחשבה היוצרת, מכוחם של אנשים לשנות את מציאות חייהם ולברוא מציאות מספקת ומלאה.
ומעל הכל אני נפעמת ממנה, שעל אף כל מה שעברה, היא הייתה נחושה וחזקה ועוצמתית והשיגה את החלום.
